התשובה הקצרה: התפילה לעילוי נשמת הנפטר נקראת אצל הספרדים ובני עדות המזרח "השכבה" (או "אשכבה"), ואצל האשכנזים אומרים "אל מלא רחמים" ו"יזכור". לספרדים יש השכבה קצרה ("המרחם על כל בריותיו") והשכבה ארוכה ("מנוחה נכונה"), ולכל אחת נוסח לאיש ונוסח לאישה. ליוצאי תימן נוסח משלהם. במאמר הזה מובאים הנוסחים עם ניקוד.
הערה חשובה: המאמר מציג מקורות ואינו פסק הלכה. את הנוסח שייכתב על הלוח קובעים לפי הסידור שהקהילה מתפללת בו, ובמקום של ספק שואלים את רב הקהילה.
מתי אומרים
- ספרדים ועדות המזרח אומרים השכבה אחרי הקבורה, בלימוד שבימי השבעה, ובימים שעולים בהם לקבר: יום השבעה, יום השלושים ויום השנה. בשנים שאחר כך אומרים אותה בעלייה לתורה שלפני יום השנה, וגם בליל יום הכיפורים (לפי ילקוט יוסף).
- אשכנזים מזכירים נשמות ב"אל מלא רחמים", ובמועדים אומרים "יזכור".
- קיצור: מובא בשם האר"י שטוב לומר את ההשכבה בקיצור ובכוונה.
ההבדלים בין הנוסחים
| הנוסח | הפתיחה | למי | האורך |
|---|---|---|---|
| השכבה קצרה (ספרדים) | המרחם על כל בריותיו | לכל נפטר | משפט אחד |
| השכבה ארוכה (ספרדים) | פסוקים, ואחריהם "מנוחה נכונה בישיבה עליונה" | הפסוקים לאדם גדול; מ"מנוחה נכונה" לכל נפטר | ארוך |
| השכבה לאישה (ספרדים) | אשת חיל מי ימצא, ואחריו "רחמנא" או "המרחם" | לאישה | קצר או ארוך |
| אל מלא רחמים (אשכנז) | אל מלא רחמים שוכן במרומים | לכל נפטר | קצר |
| תימן | מה רב טובך, ואחריו "מנוחה נכונה" | לאיש; לאישה נוסח "אשת חיל" ו"רחמנא" | ארוך |
הנוסחים המלאים
השכבה קצרה לאיש (ספרדים ועדות המזרח)
הַמְרַחֵם עַל כׇּל בְּרִיּוֹתָיו הוּא יָחוּס וְיַחְמוֹל וִירַחֵם עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל הַשֵּׁם הַטּוֹב (פלוני בן פלוני) רוּחַ ה׳ תְּנִיחֶנּוּ בְגַן עֵדֶן הוּא, וְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבִים עִמּוֹ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
השכבה קצרה לאישה (ספרדים ועדות המזרח)
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ. שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל. תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. הַמְּרַחֵם עַל כׇּל בְּרִיּוֹתָיו, הוּא יָחוּס וְיַחְמוֹל וִירַחֵם עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל (פלונית בת פלונית) רוּחַ ה׳ תְּנִיחֶנָּה בְּגַן עֵדֶן הִיא וְכׇל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבוֹת עִמָּהּ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
השכבה ארוכה לאיש (ספרדים ועדות המזרח)
לאדם גדול פותחים בפסוקים; לשאר הנפטרים מתחילים מ"מנוחה נכונה".
וְהַחׇכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה.
אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה.
מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן.
יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם.
א טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ.
יג סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם.
יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.
(מכאן לשאר המתים:) מְנוּחָה נְכוֹנָה בִּישִׁיבָה עֶלְיוֹנָה, בְּמַעֲלַת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים. וְחִלּוּץ עֲצָמִים, וְכַפָּרַת אֲשָׁמִים, וְהַרְחָקַת פֶּשַׁע, וְהַקְרָבַת יֶשַׁע, וְחֶמְלָה וַחֲנִינָה, מִלִּפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה. וְחוּלָקָא טָבָא, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שָׁם תְּהֵא מְנַת וּמְחִיצַת וִישִׁיבַת נֶפֶשׁ (פלוני בן פלוני) הַשֵּׁם הַטּוֹב.
רוּחַ יְיָ תְּנִיחֶנּוּ בְגַן עֵדֶן. דְּאִתְפְּטַר מִן עָלְמָא הָדֵין. בִּרְעוּת אֱלָהָא מָרֵא שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו יְרַחֵם עָלָיו, וְיָחוּס וְיַחְמוֹל (עליו). מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים יַסְתִּירֵהוּ בְצֵל כְּנָפָיו וּבְסֵתֶר אָהֳלוֹ. לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָֹה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּלְקֵץ הַיָּמִין יַעֲמִידֵהוּ, וּמִנַּחַל עֲדָנָיו יַשְׁקֵהוּ, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ, וְיָשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתוֹ, יְהוָֹה הוּא נַחֲלָתוֹ. וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָּׁלוֹם. וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם. כְּדִכְתִיב: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ. הוּא וְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבִים עִמּוֹ, בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
השכבה ארוכה לאישה (ספרדים ועדות המזרח)
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ. שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהֹוָה הִיא תִתְהַלָּל. תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. רַחֲמָנָא דְרַחֲמָנוּתָא דִי לֵהּ הִיא, וּבְמֵימְרֵהּ אִתְבְּרִיאוּ עָלְמַיָּא – עָלְמָא הָדֵין וְעָלְמָא דְאָתֵי, וּגְנַז בֵּהּ צַדְקָנִיּוֹת וְחַסְדָּנִיּוֹת דְּעַבְדָּן רְעוּתֵהּ, וּבְמֵימְרֵהּ וּבְתֻקְפֵּה יֵאמַר לְמֵיעַל קֳדָמוֹהִי דֻּכְרַן נֶפֶשׁ הָאִשָּׁה הַכְּבוּדָּה וְהַצְּנוּעָה וְהַנִּכְבֶּדֶת מָרַת (פלונית), רוּחַ יְהוָֹה תְּנִיחֶנָּה בְגַן עֵדֶן, דְּאִתְפְּטָרַת מִן עָלְמָא הָדֵין, כִּרְעוּת אֱלָהָא מָרֵא שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יָחוּס וְיַחְמוֹל עָלֶיהָ. וְיִלָּוֶה אֵלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, וְעַל מִשְׁכָּבָהּ יִהְיֶה שָׁלוֹם. כְּדִכְתִיב: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ. הִיא וְכׇל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבוֹת עִמָּהּ, בִּכְלָל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
נוסחי הספרדים והניקוד לפי הדף "השכבה" שבוויקיטקסט. זהו מקור פתוח לעריכה ולא סידור מודפס, ולכן לפני ייצור לוח בודקים מול הסידור של הקהילה.
אל מלא רחמים (אשכנז ונוסח ספרד)
לזכר:
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פלוני בן פלוני) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ בַּעֲבוּר (שפלוני) נָדַב לִצְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ יְהֹוָה הוּא נַחֲלָתוֹ וְיָנוּחַ בְּשָּׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ וְנֹאמַר אָמֵן:
לנקבה:
אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת (פלונית בת פלוני) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ בַּעֲבוּר (שפלוני) נָדַב לִצְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ, לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירָהּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ יְהֹוָה הוּא נַחֲלָתָהּ וְתָנוּחַ בְּשָּׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ וְנֹאמַר אָמֵן:
הנוסח והניקוד לפי סידור "תורת אמת" בנוסח ספרד שבאתר ספריא. זהו הנוסח הקצר שנאמר בבית הכנסת אחרי קריאת התורה; הנוסח שנאמר בבית העלמין שונה ממנו מעט.
השכבה לאיש, נוסח תימן
אם איש חשוב, מתחיל: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךְ. פָּעַלְתָּ לְחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם: מַה יָקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפִיךָ יֶחֱסָיוּן: יִרְוְיוּן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ. וְנַחַל עֲדָנֶיךְ תַּשְׁקֵם: וְנָחֵךְ יְהוָה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךְ וְעַצְמוֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְבוּ מֵימָיו: טוֹב שֵׁם מְשֶׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע. אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר. כִּי זֶה כָּל הָאָדָם:
מכאן לשאר נפטרים: מְנוּחָה נְכוֹנָה, בִּישִׁיבָה עֶלְיוֹנָה, תַּחַת כַּנְפִי הַשְׁכִינָה. בְּמַעֲלַת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים. וְחִלּוּץ עֲצָמוֹת, וְכַפָּרַת אֲשָׁמוֹת. וְהַרְחָקַת פֶשַׁע, וְהַקְרָבַת יֶשַׁע. וְחֶמְלָה וַחֲנִינָה, מִלִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה. וְחוּלָקָא טָבָא, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. שָׁם תְּהֵא מְנָת וּמְחִיצַת וְישִׁיבַת הַנֶפֶשׁ הַשֶׁם הַטוֹב כְּבוֹד אָחִינוּ, (מו"ר) (פלוני בן פלוני) רוח יְהוָה תְּנִיחֲנוּ בְּגַן עֵדֶן. דאתפטר מן עֶלְמָא הָדִין. כִּרְעוּת אֶלְהֵנָא מָרֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יְרַחֵם עָלָיו: וְיָחוֹס וְיַחֲמוֹל עָלָיו: מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים בְּרַחֲמָיו יַסְתִּירֵהוּ בְסֵתֶר אֶהֶלוֹ וּבְצֵל כְּנָפִיו: וְיִזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְהוָה, וּלְבַקֶר בְּהֵיכָלוֹ: לְקֵץ הַיָּמִין יַעֲמִידֵהוּ: וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא יַזְמִינָהוּ: וּמַנַחַל עֲדָנָיו יַשְׁקֵהוּ: וּמְזִיו שְׁכִינָתוֹ יְהַנֵּהוּ: וְיִצְרוֹר בְּצְרוֹר הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ: וְיָשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתוֹ וְחוּפָתוֹ לֵאמֹר יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ: וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָּׁלוֹם: וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יָבוֹא שָׁלוֹם: כַּכָּתוּב יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ: הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַשׁוֹכְבִים עִמּוֹ. כּוּלָם יִהְיוּ בִּכְלָל הָרַחֲמִים וְהַסְלִיחוֹת וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְאִמְרוּ אָמֵן:
השכבה לאישה, נוסח תימן
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא, וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל: תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ. וִיהַלְלוּהָ בַשְׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ: רַחֲמָנָא. דִי רַחֲמָנוּתָא דיליה היא. וּבְמֵימְרֵיהּ אִתְבְּרִיאוּ תְּרִין עֶלְמִין, עָלְמָא הָדִין וְעָלְמָא דְאָתֵי. וְכַנִּישׁ בֵּיהּ צִדְקָנִיוֹת וְחַסְדָּנִיּוֹת, דְעָבְדָן רְעוּתֵיהּ. הוּא בְּמֵימְרֵיהּ וּבְתוּקְפִיהּ יֵימַר לְמֵיעַל קָדָמוֹהִי, דּוּכְרָן הָאִשָּׁה הַכְּבוּדָה וְהַצְנוּעָה, מָרְתָא (פלונית בת פלוני) דְאִתְפְּטַרַת מִן עָלְמָא הָדִין, כִּרְעוּת אֱלֹהַנָא מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יְרַחֵם עָלֶיהָ: וְיָחוֹס וְיַחְמוֹל עָלֶיהָ: וְיִלָּוֶה אֵלֶיהָ הַשָׁלוֹם: וְעַל מִשְׁכָּבָהּ יָבוֹא שָׁלוֹם: כַּכָּתוּב יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם: הִיא וְכָל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַשׁוֹכְבוֹת עִמָּהּ. כְּלָן יִהְיוּ בִּכְלָל הָרַחֲמִים וְהַסְלִיחוֹת, וְכֵן יְהִי רָצון וְאִמְרוּ אָמֵן:
נוסח תימן מובא כאן כפי שהוא אצלנו, והוא טרם אומת מול תכלאל מודפס.
איך בוחרים נוסח ללוח השכבה
- מתחילים מהסידור. הנוסח שעל הלוח צריך להיות זהה לסידורים שבבית הכנסת.
- קצרה או ארוכה. בודקים עם הגבאי איזו השכבה החזן אומר בפועל, ואם רוצים על הלוח את שתיהן.
- איש ואישה. ברוב הלוחות מופיעים שני הנוסחים זה לצד זה.
- שם האב או שם האם. המנהג משתנה בין קהילות, ולכן על הלוח כותבים "פלוני בן פלוני" לפי מנהג המקום.
- מאשרים הדמיה. לפני הייצור אנחנו שולחים הדמיה של הלוח עם הנוסח המלא, והקהילה מאשרת אותו.
ראו גם: מי שברך · קדיש דרבנן · ברכות התורה וקדיש יתום · התפילה לשלום המדינה ומי שברך לחיילי צה"ל.
המקורות
- תשובה באתר ישיבה ("שאל את הרב") על זמני אמירת השכבה, יזכור ואל מלא רחמים, בשם ילקוט יוסף, שערי אפרים ושער הכוונות.
- הדף "השכבה" בוויקיטקסט: נוסחי הספרדים.
- סידור "תורת אמת", נוסח ספרד, באתר ספריא: אל מלא רחמים.
מתכננים לוחות לבית הכנסת? ראו את המדריך לבחירת נוסחים ללוחות תפילה ורעיונות לשילוט.