התשובה הקצרה: קדיש דרבנן, שנקרא גם קדיש "על ישראל", הוא הקדיש שאומרים אחרי לימוד תורה שבעל פה. הוא זהה לקדיש הרגיל, ונוספת בו פסקה אחת: "על ישראל ועל רבנן". ההבדלים בין הנוסחים הם בחמישה מקומות: "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה", לשון הבקשה על לומדי התורה, פסקת "יהא שלמא רבא", "הוא ברחמיו יעשה שלום", והמילה "קדישא". במאמר הזה ריכזנו את הנוסחים זה לצד זה עם המקורות.
הערה חשובה: המאמר מציג מקורות ואינו פסק הלכה. את הנוסח שייכתב על לוח התפילה קובעים לפי הסידור שהקהילה מתפללת בו, ובמקום של ספק שואלים את רב הקהילה.
מאין הקדיש הזה
- הגמרא במסכת סוטה (דף מט עמוד א) אומרת שהעולם מתקיים על "קדושה דסידרא" ועל "יהא שמיה רבא דאגדתא", כלומר על הקדיש שאומרים אחרי לימוד ברבים.
- הרמב"ם (סדר התפילה שבסוף ספר אהבה, נוסח הקדיש) כותב: "קדיש דרבנן. כל עשרה מישראל או יתר שעוסקין בתלמוד תורה שעל פה, ואפילו במדרשות או בהגדות, כשהן מסיימין אומר אחד מהן קדיש בנוסח זה".
- המשנה ברורה (סימן נד סעיף קטן ט) כותב שאומרים קדיש דרבנן אחרי לימוד תורה שבעל פה, ולכן נוהגים לסיים את הלימוד בדברי אגדה כמו "רבי חנניא בן עקשיא אומר".
נוסח הרמב"ם שונה מהנוסח שבסידורים: הוא פותח "יתגדל ויתקדש שמיה רבא דעתיד לחדתא עלמא", והפסקה המיוחדת מתחילה אצלו "על רבנן ועל תלמידיהון", בלי המילים "על ישראל". ברוב קהילות ישראל לא נהגו כך, ואומרים את הקדיש הרגיל בתוספת "על ישראל ועל רבנן".
חמשת ההבדלים בין הנוסחים
| המקום בקדיש | אשכנז | ספרד (חסידי) | ספרדים ועדות המזרח |
|---|---|---|---|
| אחרי "וימליך מלכותיה" | אין תוספת | ויצמח פורקניה ויקרב (קץ) משיחיה | ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה |
| לומדי התורה | ועל כל מאן דעסקין באורייתא | ועל כל מאן דעסקין באורייתא | דעסקין באורייתא קדישתא |
| הבקשה | יהא להון ולכון שלמא רבא, חנא וחסדא ורחמין, וחיין אריכין ומזוני רויחי ופורקנא, מן קדם אבוהון דבשמיא וארעא | כמו אשכנז | יהא לנא ולהון ולכון חנא וחסדא ורחמי, מן קדם מארי שמיא וארעא |
| יהא שלמא רבא | וחיים עלינו ועל כל ישראל | וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל | חיים ושבע וישועה ונחמה ושיזבא ורפואה וגאולה וסליחה וכפרה ורוח והצלה, לנו ולכל עמו ישראל |
| עושה שלום | הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל | הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל | הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל |
הבדל נוסף הוא המילה "קדישא": יש סידורים שגורסים "די באתרא קדישא הדין", ויש שגורסים "די באתרא הדין" בלבד. לשון הרמב"ם היא "די באתרא הדין", והבקשה אצלו: "יהא להון ולכון חינא וחסדא ורחמי וסייעתא ורווחא מקדם אבוהון דבשמיא".
הנוסחים המלאים
נוסח הספרדים ועדות המזרח
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן) בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אמן) בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן) יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. (אמן) לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּשְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה. וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאוּלָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
נוסח אשכנז
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (אמן)
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא. בְּרִיךְ הוּא. (אמן)
לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן. וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּי בְאַתְרָא קַדִּישָׁא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִּין אֲרִיכִין וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפֻרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן)
בנוסח זה מופיעה המילה "קדישא" ("די באתרא קדישא הדין"). יש סידורי אשכנז שאינם גורסים אותה. בעשרת ימי תשובה אומרים "לעלא ולעלא מכל ברכתא".
נוסח ספרד (חסידי)
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא (בעשי"ת וּלְעֵלָּא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מָאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין וְחַיִּין אֲרִיכִין וּמְזוֹנָא רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
המילים שבסוגריים הן חילופי מנהג: "(קץ)" נאמר רק בחלק מהקהילות, והסוגריים האחרים הם שינויי עשרת ימי תשובה.
נוסח תימן שאמי
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא: (אָמֵן). בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ: (אָמֵן). בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדַּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל. שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: (אָמֵן). לְעֵילָא מִן כָּל (בעשי"ת: לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל) בִּרְכָתָא. שִׁירָתָא. תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא. דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן). עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנַן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן. דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא. דִּי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יְהֵא לָנָא וּלְכוֹן וּלְהוֹן. שְׁלָמָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי. וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי. מִן קֳדָם אֱלָהָא מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן). יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא. חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן). עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן).
נוסח תימן בלאדי
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא: (אָמֵן) בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵיהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ, וְיִפְרוֹק עַמֵיהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן: יֶהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ. לְעָלַם, וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, יִתְבָּרַךְ: (אָמֵן) לְעָלַם, וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, יִתְבָּרַךְ: (אָמֵן) וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵׂא וְיִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶה וְיִתְהַלַּל, שְׁמֵיהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: (אָמֵן) לְעֵילָא מִן כָּל בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא וְתִשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן) עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל רַבָּנַן, וְעַל תַּלְמִידיהוֹן, וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהוֹן דְעָסְקִין בְּאוֹרָיתָא קַדִּישְׁתָא דִי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר יְהֵי לְהוֹן וְלַנָא חִנָּא וְחִסְדָא וְרַחֲמֵי מִן קָדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן: (אָמֵן) יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵיזָבָא ורְפוּאָה וּגְאָלָה וּמְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה, וְרֶוַח וְהַצָלָה וְהַצְלָחָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמרוֹמָיו. הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם. בְּחַיֵינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן:
שני נוסחי תימן מובאים כאן כפי שהם אצלנו, והם טרם אומתו מול תכלאל וסידור שאמי מודפסים. לפני ייצור לוח בנוסח תימן בודקים מול הסידור של הקהילה.
איך בוחרים נוסח ללוח קדיש דרבנן
- מתחילים מהסידור. הנוסח שעל הלוח צריך להיות זהה לסידורים שבבית הכנסת, מילה במילה.
- בודקים את חמש הנקודות שבטבלה, ואת המילה "קדישא".
- מחליטים אם להדפיס את מענה הקהל ("אמן", "יהא שמיה רבא") ואת שינויי עשרת ימי תשובה.
- מאשרים הדמיה. לפני הייצור אנחנו שולחים הדמיה של הלוח עם הנוסח המלא, והקהילה מאשרת אותו.
לוחות קדיש דרבנן ושאר לוחות התפילה שלנו מיוצרים בכל נוסח, בעיצוב אחיד לכל הלוחות שבבית הכנסת. ראו גם: מודים דרבנן: כל הנוסחים, ההבדלים ביניהם והמקורות.
המקורות
- תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מט עמוד א.
- רמב"ם, משנה תורה, סדר התפילה (סוף ספר אהבה), נוסח הקדיש.
- משנה ברורה, סימן נד, סעיף קטן ט.
- סידור אשכנז, מהדורת דעת (נוסח וניקוד נוסח אשכנז).
- סידור מצודה, נוסח ספרד, 1981 (נוסח וניקוד נוסח ספרד).
- סידור עדות המזרח שבאתר ספריא (נוסח וניקוד עדות המזרח).
מתכננים לוחות לבית הכנסת? ראו את המדריך לבחירת נוסחים ללוחות תפילה ורעיונות לשילוט.