התשובה הקצרה: מודים דרבנן הוא נוסח אחד שמקורו בגמרא, ולא כמה תפילות שונות. ההבדלים בין העדות הם במילים בודדות, והעיקריים שבהם שלושה: האם חותמים ב"ברוך אל ההודאות", האם אומרים "ותחננו" או "ותקיימנו", והאם אומרים "שאנו" או "שאנחנו". במאמר הזה ריכזנו את הנוסחים זה לצד זה, ולכל הבדל ציינו את המקור שלו בגמרא ובפוסקים.
הערה חשובה: המאמר מציג מקורות ואינו פסק הלכה. את הנוסח שייכתב על לוח התפילה קובעים לפי הסידור שהקהילה מתפללת בו, ובמקום של ספק שואלים את רב הקהילה.
מאין הנוסח: הגמרא במסכת סוטה
הגמרא במסכת סוטה (דף מ עמוד א) שואלת מה אומר הציבור בשעה ששליח הציבור אומר "מודים", ומביאה חמש דעות. כל חכם הוסיף משפט משלו, ורב פפא מסכם: "הילכך נימרינהו לכולהו", כלומר אומרים את כולם. מכאן השם "מודים דרבנן", מודים של החכמים, וכך מסביר גם הבית יוסף (אורח חיים סימן קכז).
| החכם | מה הוסיף |
|---|---|
| רב | מודים אנחנו לך ה' אלהינו, על שאנו מודים לך |
| שמואל | אלהי כל בשר |
| רבי סימאי | יוצרנו יוצר בראשית |
| נהרדעי בשם רבי סימאי | ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו |
| רב אחא בר יעקב | כן תחיינו ותחננו ותקבצנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך, לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם, על שאנו מודים לך |
כל הנוסחים שבסידורים בנויים על השלד הזה. ההבדלים נוצרו בשני מקומות: מילים שנוספו על לשון הגמרא במשך הדורות, והשאלה אם לסיים בחתימה.
ההבדל הראשון: החתימה
זה ההבדל היחיד שיש עליו מחלוקת מפורשת בפוסקים.
- התלמוד הבבלי (סוטה מ ע"א) מסיים במילים "על שאנו מודים לך", בלי חתימה.
- התלמוד הירושלמי (ברכות פרק א הלכה ה) מביא נוסחים שחותמים "ברוך אתה ה' אל ההודאות", בהזכרת השם.
- הרמב"ם (הלכות תפילה פרק ט הלכה ד) מסיים "על שאנו מודים לך" ואינו מזכיר חתימה.
- הרא"ש, שדבריו מובאים בטור (אורח חיים סימן קכז), נהג לחתום בהזכרת השם כמו בירושלמי, וכך כתב הרמ"א בדרכי משה שהמנהג כמותו.
- השולחן ערוך (אורח חיים סימן קכז סעיף א) פוסק: "וחותם ברוך אל ההודאות בלא הזכרת השם".
- המשנה ברורה (שם, סעיף קטן ד) כותב שדעת הגר"א לחתום בהזכרת השם, "והעולם לא נהגו כן".
- ילקוט יוסף (סימן קכז) כותב כלשון השולחן ערוך: חותם "ברוך אל ההודאות", בלא הזכרת השם.
למעשה, ברוב הסידורים הנפוצים כיום, של ספרדים ועדות המזרח ושל אשכנזים, מסיימים "ברוך אל ההודאות" בלי שם ה'. מי שהולך בשיטת הרמב"ם מסיים ב"על שאנו מודים לך".
ההבדל השני: "ותחננו" או "ותקיימנו"
בגמרא וברמב"ם הלשון היא "כן תחיינו ותחננו". כך נדפס בסידורי הספרדים ועדות המזרח. בסידורי נוסח אשכנז ונוסח ספרד (חסידי) נדפס "כן תחיינו ותקיימנו".
ההבדל השלישי: "שאנו" או "שאנחנו"
לשון הגמרא והרמב"ם היא "על שאנו מודים לך", וכך נדפס גם בסידור ספרדי ישן (סדר תפלות כמנהג ק"ק ספרדים, אמשטרדם תקכ"א) ובסידור נוסח ספרד. בסידורים רבים שנדפסים כיום, של עדות המזרח ושל אשכנז, מופיע "על שאנחנו מודים לך". המשמעות זהה, וההבדל הוא בצורת המילה בלבד. מי שמזמין לוח תפילה בודק מה כתוב בסידור של בית הכנסת, כדי שהלוח והסידור יהיו זהים.
מילים שנוספו על לשון הגמרא
| המקום בתפילה | בגמרא (סוטה מ ע"א) | ברמב"ם (תפילה ט, ד) | בסידורים כיום |
|---|---|---|---|
| הפתיחה | ה' אלהינו | ה' אלהינו ואלהי כל בשר | שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי כל בשר |
| שם ה' | לשמך הגדול | לשמך הגדול והקדוש | לשמך הגדול והקדוש |
| קיבוץ גלויות | ותקבצנו ותאסוף גליותינו | ותאסוף גליותינו | ותאסוף גלויותינו |
| עבודת ה' | לשמור חוקיך ולעשות רצונך בלבב שלם | לשמור חוקיך ולעבדך באמת ולעשות רצונך בלבב שלם (בדפוסים) | לשמור חוקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם |
| הסיום | על שאנו מודים לך | על שאנו מודים לך | על שאנו / שאנחנו מודים לך. ברוך אל ההודאות |
לשון השולחן ערוך בפתיחה היא "מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו אלהי כל בשר", בלי המילים "ואלהי אבותינו" שנדפסות בסידורים.
הנוסחים המלאים
שם ה' נכתב כאן בקיצור (ה'). על הלוח הוא נכתב בצורה שהקהילה בוחרת.
נוסח הספרדים ועדות המזרח
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ, וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.
יש סידורים שמנקדים "שָׁאַתָּה" בקמץ, ויש שגורסים "עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ". לפני ייצור בודקים מול הסידור של בית הכנסת.
נוסח אשכנז
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.
הנוסח והניקוד לפי סידור מצודה (1981).
נוסח ספרד (חסידי)
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְקַיְּמֵנוּ, וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.
זהה לנוסח אשכנז מלבד המילה "שֶׁאָנוּ" בסוף. הנוסח והניקוד לפי סידור מצודה (1981).
נוסח הרמב"ם
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ, וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ.
כך הלשון בדפוסי משנה תורה (הלכות תפילה פרק ט הלכה ד). בנוסח אחר של אותה הלכה הלשון היא "לשמור חוקיך ולעבדך ולעשות רצונך", בלי המילה "באמת". משנה תורה נדפס בלי ניקוד, והניקוד כאן נוסף לפי הניקוד המקובל של אותן מילים בסידורים.
Italian version
מוֹדִים כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ, וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְנָשׁוּב לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ.
נוסח זה שונה משאר הנוסחים יותר מכולם: הפתיחה "כורעים ומשתחווים", והבקשה לקיבוץ הגלויות "מארבע כנפות הארץ". כך הנוסח במחזור פאנו (רס"ג) ובמחזור מנהג ק"ק רומא, כפי שמובא ב"אוצר דינים ומנהגים" של י"ד אייזנשטיין (ערך "מודים"). בנוסח המאוחר יש שמוסיפים בסוף "בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת". הניקוד כאן נוסף לפי הניקוד המקובל של אותן מילים.
נוסח תימן שאמי
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ, וְתֶאֱסוֹף גָּלִיּוֹתֵנוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.
נוסח תימן בלאדי
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵנוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.
שני נוסחי תימן מובאים כאן כפי שהם אצלנו, והם טרם אומתו מול תכלאל וסידור שאמי מודפסים. בנוסח הבלאדי יש לבדוק במיוחד שלוש נקודות, שבהן יש מקורות שגורסים אחרת: המילים "ואלהי אבותינו" (ברמב"ם, שנוסח הבלאדי קרוב אליו, אינן מופיעות), "יוצרנו ויוצר" או "יוצרנו יוצר", והאם מסיימים ב"ברוך אל ההודאות" או ב"על שאנו מודים לך" כמו הרמב"ם. לפני ייצור לוח בנוסח תימן בודקים מול הסידור של הקהילה.
Romanian version
We give thanks to you, that you are our God and the God of our ancestors, the God of all flesh, our creator and creator in the beginning. Blessings and thanks to your great and holy name, that we lived and existed. Yes, let us live and beg and gather our souls to the courts of your temple to keep your laws and do your will and serve you wholeheartedly, for we thank you. Blessed are you, God of confessions.
בנוסח זה החתימה היא בהזכרת השם, כמו בתלמוד הירושלמי. הנוסח מובא כפי שהוא אצלנו, וטרם אומת מול מחזור רומניא מודפס.
Catalonia version
We give thanks to You, O Lord our God, and the God of our fathers, who were created from the beginning. Blessings and thanksgiving to Your great name, for You have given us life and have sustained us. So You will revive us and keep us alive, and You will gather our exiles from the four corners of the earth to Your holy courts, to keep Your statutes, to do Your will with wholehearted devotion, for we are grateful to You.
נוסח זה מובא כפי שהוא אצלנו, וטרם אומת מול מחזור קטלוניה מודפס. המילים "כן תחינו ותחיינו" נראות ככפילות, וייתכן שצריך להיות "ותחננו" כמו בשאר הנוסחים. לפני ייצור לוח בנוסח זה בודקים מול הסידור של הקהילה.
טבלת השוואה בין הנוסחים
| הנוסח | אחרי "כן תחיינו" | לפני הסיום | החתימה |
|---|---|---|---|
| ספרדים ועדות המזרח | ותחננו | על שאנחנו מודים לך | ברוך אל ההודאות |
| אשכנז | ותקיימנו | על שאנחנו מודים לך | ברוך אל ההודאות |
| ספרד (חסידי) | ותקיימנו | על שאנו מודים לך | ברוך אל ההודאות |
| תימן שאמי (טרם אומת) | ותחננו | על שאנו מודים לך | ברוך אל ההודאות |
| תימן בלאדי (טרם אומת) | ותחננו | על שאנו מודים לך | ברוך אל ההודאות |
| הרמב"ם | ותחננו | על שאנו מודים לך | אין חתימה |
| איטליה | ותחננו | על שאנו מודים לך | בנוסח המאוחר: ברוך אל ההודאות |
| הגמרא (סוטה מ ע"א) | ותחננו | על שאנו מודים לך | אין חתימה |
איך בוחרים נוסח ללוח מודים דרבנן
- מתחילים מהסידור. הנוסח שעל הלוח צריך להיות זהה לסידורים שעל המדפים בבית הכנסת, מילה במילה.
- בודקים את שלוש הנקודות: החתימה, "ותחננו" או "ותקיימנו", "שאנו" או "שאנחנו".
- שואלים את הרב או את הגבאי כשיש בקהילה מתפללים מכמה עדות, או כשהסידורים עצמם אינם אחידים.
- מאשרים הדמיה. לפני הייצור אנחנו שולחים הדמיה של הלוח עם הנוסח המלא, והקהילה מאשרת אותו.
לוחות מודים דרבנן ושאר לוחות התפילה שלנו מיוצרים בכל נוסח, בעיצוב אחיד לכל הלוחות שבבית הכנסת.
המקורות
- תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ עמוד א.
- תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א הלכה ה.
- רמב"ם, משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ט הלכה ד.
- טור, בית יוסף ודרכי משה, אורח חיים, סימן קכז.
- שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכז סעיף א.
- משנה ברורה, סימן קכז, סעיפים קטנים ב–ד.
- שולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן קכז סעיף א.
- ילקוט יוסף, הלכות תפילה, סימן קכז.
- סידור מצודה, נוסח אשכנז ונוסח ספרד, 1981.
- סדר תפלות כמנהג ק"ק ספרדים, אמשטרדם תקכ"א.
- מחזור פאנו, רס"ג.
- י"ד אייזנשטיין, אוצר דינים ומנהגים, ערך "מודים".
מתכננים לוחות לבית הכנסת? ראו את המדריך לבחירת נוסחים ללוחות תפילה ורעיונות לשילוט.