ברכת כהנים:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזּאת (לכהנים שֶׁצִּוִּיתָנוּ) (לקהל שֶׁצִּוִּיתָ) לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשרָאֵל. בְּרָכָה שְׁלֵמָה. וְלא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁול וְעָון. מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
החזן בלחש) אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשלושת בַּתּורָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ. הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרן וּבָנָיו החזן אמר בקול רם) כּהֲנִים (והקהל עונים) עַם קְדושֶׁךָ. כָּאָמוּר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתו שֶׁל אַהֲרן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשרָאֵל בְּאַהֲבָה:
יְבָרֶכְךָ ה’ וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשּא ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשם לְךָ שָׁלום:
הקהל אַדִּיר בַּמָּרום שׁוכֵן בִּגְבוּרָה אַתָּה שָׁלום וְשִׁמְךָ שָׁלום. יְהִי רָצון שֶׁתָּשים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְךָ בֵּית יִשרָאֵל. חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלום:
(והכהנים אומרים) רִבּונו שֶׁל עולָם. עָשינוּ מַה שֶׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ. אַף אַתָּה עֲשה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְּׁקִיפָה מִמְּעון קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם. וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשרָאֵל. וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ. כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
סדר ברכת כהנים:
לפני נשיאת כפים אומרים הכהנים והצבור בלחש:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזּאת (לכהנים שֶׁצִּוִּיתָנוּ) לקהל שֶׁצִּוִּיתָ) לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשרָאֵל, בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁול וְעָן, מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
(החזן בלחש) אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵנוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשלושת בַּתּורָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרן וּבָנָיו:
(החזן אומר בקול רם) כּהֲנִים:
(והקהל עונים) עַם קְדושֶׁיךָ, כָּאָמוּר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתו שֶׁל אַהֲרן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשרָאֵל בְּאַהֲבָה:
יְבָרֶכְךָ. יְבָרֶכְךָ ה’ מִצִיון עושה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה’ וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁו:
ה’. ה’ אֲדונֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:
ה’ בּוקֶר תִּשְׁמַע קולִי בּוקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה:
וְיִשְׁמְרֶךָ. שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ:
שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁון בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי:
הציבור אומרים רבש”ע בשעה שהכהנים מזמרים בוישמרך, ויחנך, שלום, אבל המקרא אפילו אינו ש”ץ לא יאמר הרבש”ע מפני הטירוף:
מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזי, ליקום קמי כהני בעידן דפרסי ידייהו, ולימא רבש”ע, ולסיים בהדי כהני דלעני צבורא אמן, ואי לא סיימו עדיין לימא אדיר וכו’:
רִבּונו שֶׁל עולָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלומותַי שֶׁלָּךְ, חֲלום חָלַמְתִּי וְאֵינִי יודֵעַ מַה הוּא. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל חֲלומותַי עָלַי וְעַל כָּל יִשרָאֵל לְטובָה, בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים, וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלַי, אִם טובִים הֵם חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלומותָיו שֶׁל יוסֵף הַצַּדִּיק, וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מֵחָלְיו, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּו, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, וּכְמֵי יְרִחו עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה כֵּן תַּהֲפוךְ כָּל חֲלומותַי עָלַי וְעַל כָּל יִשרָאֵל לְטובָה וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחָנֵּנִי וְתִרְצֵּנִי. אמן:
יָאֵר. אֱלהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:
הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הושִיעֵנוּ בְחַסְדֶּךָ:
ה’. ה’ ה’, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן. אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
ה’ אַל בְּאַפְּךָ תוכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי:
פָּנָיו. פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:
פָּנָה אֶל תְּפִילַּת הָעַרְעָר וְלא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם:
אֵלֶיךָ. אֵלֶיךָ ה’ נַפְשִׁי אֶשּא:
אֵלֶיךָ ה’ שִׁוַּעְתִּי וּבַבּוקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְמֶךָּ:
וִיחֻנֶּךָּ. הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדונֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל ה’ אֱלהֵינוּ עַד שֶׁיְחָנֵּנוּ:
חָנֵּנִי אֱלהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרוב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. רבונו של עולם:
יִשּא. יִשּא בְרָכָה מֵאֵת ה’, וּצְדָקָה מֵאֱלהֵי יִשְׁעו. וּמְצָא חֵן וְשכֶל טוב בְּעֵינֵי אֱלהִים וְאָדָם:
נִשא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם:
ה’. ה’ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִינוּ, הֱיֵה זְרועָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה:
ה’ אֱלהִים צְבָאות שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱלהֵי יַעֲקב סֶלָה:
פָּנָיו. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיום צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ, בְּיום אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי:
אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ:
אֵלֶיךָ. אֵלֶיךָ נָשאתִי אֶת עֵינַי, הַיּושְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:
אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטף לִבִּי בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי:
וְיָשם. וְשמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:
שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי:
שימֵנִי כַּחותָם עַל לִבֶּךָ כַּחותָם עַל זְרועֶךָ:
לְךָ. לְךָ ה’ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוד, כִּי כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ ה’ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשּא, לְכל לְראשׁ:
כִּי לְךָ ה’ הוחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדנָי אֱלהָי:
שָׁלום. שָׁלום שָׁלום לָרָחוק, וְלַקָּרוב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו:
ה’ עוז לְעַמּו יִתֵּן ה’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּו בַשָׁלום:
(אחר נשיאת כפים אומר הקהל):
אַדִּיר בַּמָּרום שׁוכֵן בִּגְבוּרָה אַתָּה שָׁלום וְשִׁמְךָ שָׁלום. יְהִי רָצון שֶׁתָּשים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְךָ בֵּית יִשרָאֵל. חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלום:
(והכהנים אומרים):
רִבּונו שֶׁל עולָם, עָשינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, אַף אַתָּה עֲשה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְּׁקִיפָה מִמְּעון קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: